עלילות פרומות

תקציר:
תמר, מרצה לאמנות, בת שלושים ושמונה, מתארת באירוניה מושחזת את חוויותיה כאם צעירה. שנה וחצי חלפו מאז שילדה את דניאל וכמעט ולא עובר יום בלי שתשאל, "למה לא סיפרו לנו שכל-כך קשה להיות הורים?" לדבריה, המין האנושי שורד הודות לשקרים מוסכמים והונאה עצמית. מבחינתה כולן שיקרו לה: אימא שלה, חברות שכבר היו להן ילדים, הפקידה בבנק, נשים ברחוב... כולן חברו יחד. הן טוו סביבה את קוריהן כדי שתרצה להתרבות. בעיניהן המין הנשי מתחלק לשניים: אימהות ואימהות לעתיד. חלוקה חדה ובלתי מתפשרת. כמו שמן ומים שלא מתערבבים. אך בחדרי-חדרים לוחשות אימהות זו לזו את האמת המרה. מייללות עד אובדן הכרה. זועקות עצמן לדעת. הן נועלות את השער, מקפידות שאף אימא לעתיד לא תיכנס. בין החלפת חיתולים, ציד מוצצים וביקורים במוקד, מנסה תמר להשיב את חייה למסלולם; לגמור את הדוקטורט, לחזור לצלם, להספיק הכול ולהשלים שעות שינה. או במילים אחרות, פשוט להחזיק מעמד.

עותקים